קופרפיש נ' דריה תקשורת בע"מ

פסק דין

1.הליך זה ענינו תביעה בעילה שטרית, בין צדדים רחוקים לשטר, לביצוע 2 המחאות כמפורט להלן: המחאה שמספרה 529 על סך 23,650 ש"ח ז.פ 18.5.2010; והמחאה שמספרה 530 על סך 23,650 ₪ ז.פ. 25.5.2010 (להלן: "ההמחאות"). ההמחאות נמשכו ע"י הנתבעת, דריה תקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לטובת הנפרעת חברת ל.ל.ג פורמדיה בע"מ (להלן: "פורמדיה"). ההמחאות הוסבו (אודות נסיבות ההסבה חלוקים הצדדים) לתובע קופרפיש דוד (להלן: "התובע") חוללו משניתנה הוראת ביטול, והוגשו לביצוע בלשכת ההוצל"פ ע"י התובע.

ראשיתו של דבר הוגשה בקשת הביצוע כנגד 3 גורמים: הנתבעת, חברת פורמדיה בע"מ ומר ליבוביץ דני (להלן: "ליבוביץ") – מנהל פורמדיה ומי שחתום כערב בגב ההמחאות. שני האחרונים לא הגישו התנגדותם, ותיק זה התנהל בין התובע לבין הנתבעת.

בדיון מיום 2.12.2010 קבע כב' השופט דלוגין כי יש ליתן למבקשת (הנתבעת בענייננו) רשות להתגונן ומשכך התנהלה התביעה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

טענות הצדדים

2.להלן יובא פירוט תמציתי של טענות הצדדים.

טענות התובע

3.לטענת התובע החל מחודש יוני 2009 לערך הוא נתן לליבוביץ סכומי כסף שונים. כנגד סכומים אלו מסר ליבוביץ המחאות שונות שפירעונן במועדים שונים. חלק מההמחאות שנמסרו על ידי ליבוביץ לא כובדו, ולכן פנה התובע לליבוביץ כדי שיחזיר לו כספים בגובה ההמחאות שלא כובדו. בחודש ינואר 2010 הגיעו ליבוביץ ואדם נוסף, אשר הציג עצמו כחשב פורמדיה, למשרדו של התובע, ובמעמד הפגישה מסרו לו את ההמחאות נשוא תביעה זו, כתמורה בעבור אותן המחאות של ליבוביץ אשר לא כובדו. נוסף להסבת ההמחאות ערב ליבוביץ אישית לפרעון ההמחאות. ההמחאות הוצגו לפרעון אך חוללו.

התובע משיב לטענות ליבוביץ בתצהירו ומציין כי: ליבוביץ הוא שפנה אליו בתיווכו של אחד בשם מאיר פנחס (תצהירו סעיף 4 ב'); התובע מעולם לא נהג כלפי ליבוביץ באלימות; הינו אדם שומר חוק, ומעולם לא הוגשה נגדו תלונה במשטרה על ידי ליבוביץ. עוד נטען כי ההמחאות הוסבו לפקודתו בתמורה ובתום לב.

לתצהירו המשלים צרף התובע המחאה לפקודת חברת פורמדיה בסך 6,900 ₪ המהווה לשיטתו דוגמה לחלק מן התמורה אשר ניתנה על ידו ל-ליבוביץ.

עוד טען התובע, בתגובה לטענות אשר הועלו נגדו, כי אין הוא מנהל עסק למתן הלוואות חוץ בנקאיות, והוא פעל למתן הלוואה במספר מקרים בודדים.

טענות הנתבעת

4.הנתבעת עוסקת בתחום שיווק ותוכן; בסוף שנת 2009 הנתבעת קיבלה, מחברה בארגנטינה, זיכיון לשיווק משחק דיגיטאלי המבוסס על סדרת טלויזיה בשם "כמעט מלאכים". לצורך ביצוע קמפיין פרסומי למשחק התקשרה הנתבעת בחודש נובמבר 2009 עם חברת פורמדיה באמצעות ליבוביץ. הוסכם כי התמורה בגין הקמפיין ורכישת שטחי פרסום הינה 47,300 ₪ (כולל מע"מ) אשר תשולם בשתי המחאות דחויות – אלו ההמחאות נשוא התביעה.

בחלוף כשבוע ממועד ההתקשרות ביום 6.12.2009 הודיע נציג החברה הארגנטינאית כי הזכיון שניתן על ידי החברה נדחה למועד בלתי ידוע, משכך הודיעה הנתבעת לליבוביץ על ביטול העסקה וביקשה כי ישיב את ההמחאות. ליבוביץ הבטיח כי ישיב את ההמחאות, אך לא עשה כן, והדבר נשתכח ממנהלת הנתבעת.

בחודש מאי 2010 התקשר ליבוביץ אל הנתבעת, התנצל כי לא השיב את ההמחאות, והסביר כי התכוון להשיבן, אולם בחודש ינואר 2010 התובע נטל ממנו את ההמחאות תוך איומים על חייו. ליבוביץ הסביר לנתבעת כי בגין ההמחאות לא ניתנה לו כל תמורה, וכי המתין עד עתה עם הודעתו כי ציפה שההמחאות יושבו אליו. משאלו לא הושבו הגיש תלונה במשטרה והורה לנתבעת לבטל את ההמחאות.

גרסת הנתבעת נתמכה בתצהיר ליבוביץ.

לאור האמור טענה הנתבעת לכשלון תמורה מלא (פרוטוקול מיום 17.11.2011 עמ' 30 ש' 1), ולכך כי התובע אינו אוחז כשורה או אוחז בעד ערך.

עוד טענה הנתבעת כי התובע הינו מלווה אשר נותן הלוואות כדרך עיסוק, ולפיכך חלות עליו הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993. משלא צירף לבקשתו את המתחייב בהתאם להוראות החוק והפסיקה ובכלל זאת את הסכם ההלוואה ואופן חישוב החוב דין תביעתו להימחק על הסף.

דיון

5.הדיון בבקשת הרשות להתגונן התקיים ביום 2.12.2010 בפני כב' השופט דלוגין (להלן: "הדיון בבר"ל"); ישיבות הוכחות התקיימו בפני ביום 17.5.2011 וביום 17.11.2011 (הפער בין המועדים נבע מבקשת הצדדים ובאי כוחם). בישיבות נחקרו מטעם התובע – התובע עצמו; ומטעם הנתבעת: מנהלת הנתבעת – גב' דריה קרן, ומר ליבוביץ.